טל סיוון / הספד |
ישבתי ובכיתי
פעם החזקתי סכין ושיספתי גרוני
פעם ראיתי את האור ממדורי אלוהים
נתקלתי במלאכית ובפנטזיה קסומות
חוויתי אהבות מתוקות ורטובות
ומקרים של קנאה שתמו רק בקרבות
עם כאב בלב וקרע עור המשכתי ורצתי
גם חברים בבתי הקברות של הזמן במו ידי קברתי
17 חורפים גופי הצנום העביר בתקווה לראות קשת
והענן האפיל
והקור של הגשם שלא הרגשתי ככאב עוד נותר לי במוח
צועק וכותב
כמספר העונות כמספר הקייצים שחוויתי
נכוותי
צחקתי
ואלפי הקשרים שבהם רק שנאתי
נישקתי
חיבקתי
ועוד קשר יציב לו נופל במעמסת הזמן הכבדה
עוד דמעה של דימום מליבי הפגום לה זלגה
בודדה
גלמודה
עוד שיחה עמוקה על חיים ועל מוות נדמה
ועוד קשר מתוק ודביק לו מתחיל
ונגמר
בזעקה איומה של דממה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|