שרה להב / 366. ככתם לבן |
הומור מגוייס
וצרור פרחים
אדומים, רעננים
וסגורים כנשיקה
שב שתקבלו לחיקה.
לחיק שציפה,
רטט ומיפה
חודש, שנה
יום, עונה
והחלל בו קר
והזמן הזורם בו עקר.
חיק זה קפא
והנשמה בו צפה
כאובדת במרחב
מציפייה לשאהב.
ומצאה כשהגיע
ככתם לבן מול רקיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|