רויטל תמיר / רגעים |
וסף הרגש שוב עולה,
זהו ריח השלכת
שאת הלב לי ממלא.
ואני לבד בחדר
נהנת מהשלווה,
עוצמת עיניים ושוקעת
בים של אהבה.
גוף אל גוף,
מבוכה שלא תשכח.
מילותייך בדמי זורמות
כיין משובח...
שוכבים על דשא בין ערביים,
שתיקה מחשמלת את ליבי מרעידה.
מביטה לשמיים
וכל כך רוצה לומר
תודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|