שרה להב / 319. שמלה שנבללה |
עץ הדובדבן מצמיח ציץ ופרח,
השמש משטה עם קרן יש-אין
והגשם נמטר בקלות ובחן.
ושוב כגל אתמידה ברדיפה
אחר אותה הרוח שהדיפה
רוך-דודים, ערגה שנתהללה
ושמלה שנבללה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|