אין אישה, אין דמעות
אמר המשורר
ואני מגלה כמה הוא צדק
בכל יום שעובר
השמש זורחת, ואני בשקיעה
שתית יותר מדי
ואת שוב מקיאה
למה אני, ולמה לא
למה אני לא מקבל
מה שאת נותנת לו
תמיד ידיד טוב
אתן יודעות מה, נשבר
זה כיף להיות ידיד
אבל כמה אפשר?
אף אחת לא יכולה לרצות יותר
אני תמיד שונה, תמיד אחר
אז לא רוצות אותי חבר
ואני לא יכול ככה יותר
בשלב מסוים, נמאס מכולם
אני רוצה את הכל לסיים
וזה כואב, אני אוהב
והמוות נראה מאיים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.