אדריאן טודור / דפנה |
הגשם קורא בטיפות קלות
לצל הירח - שובל חושך, מובל
בין אצבעותייך הקטנות.
לרגלייך הערב מוטל
במחלצות שובבות
ובעינייך מתרוצצות
אלפי ציפורות.
כרוך אחרייך
ומבוך תלתלי מחלפותייך
מיתריי נמתחים - כמו להיקרע
והלב מחסיר שוב פעימה.
אין עוד ענן בשמי הערב
וצליל הרחוב כבר נדם
הפרח בעץ, על גבעולו נרדם
והחלום פורש שמיכת חצות.
שעוני למחוגיו
ממלמל ברכת לילה
ואני מרכין ראש לחיקך
שבי אותי בליטופי ידייך
ורקיע יכרע על ברכיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|