|
שקט אופף את דפנות המיכל
הגשם קורא בטיפות קלות
לצל הירח - שובל חושך, מובל
בין אצבעותייך הקטנות.
לרגלייך הערב מוטל
במחלצות שובבות
ובעינייך מתרוצצות
אלפי ציפורות.
כרוך אחרייך
ומבוך תלתלי מחלפותייך
מיתריי נמתחים - כמו להיקרע
והלב מחסיר שוב פעימה.
אין עוד ענן בשמי הערב
וצליל הרחוב כבר נדם
הפרח בעץ, על גבעולו נרדם
והחלום פורש שמיכת חצות.
שעוני למחוגיו
ממלמל ברכת לילה
ואני מרכין ראש לחיקך
שבי אותי בליטופי ידייך
ורקיע יכרע על ברכיו. |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.