ממלמלים ובוכים
על עברנו הרחוק.
זזים מהתנוחה,
רוצים לגעת, לראות...
אבל מה הוא אשם?
הוא כבר לא נושם.
מדמיינת את המשפט,
איך אגיב? מה אומר...
מה הוא יביע? האם הוא יצחק?
בלשונו האמרה הנוראה...
אז היה כל כך טוב,
ובמחר, כשאחשוב על אתמול,
על עכשיו.
האם עדיין אחשוב שהכל היה כל כך טוב? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.