אני חזקה אותי אף אחד לא ישבור

קשה לנשום קשה לקום קשה לי הכל החיים האלו קשים לי יותר מידי
לפעמים אני חושבת שנולדתי בתקופה מטורפת מדי בשבילי
יש אנשים שיגידו שאני מטורפת בעצמי בכמה מובנים.
מה שהם לא מבינים שזו הדרך היחידה שלי להישאר שפויה בכל הטירוף
הזה
השעון מצלצל השעה שבע וחצי אני יודעת שאני חייבת לקום
אני לא קמה בשביל עצמי אלא בשביל היקום המסריח הזה כדי להראות
לו שאותי הוא לא ינצח
אבל אולי בתוך תוכי אני יודעת שהוא כבר ניצח אז אני קמה
מתלבשת ויוצאת החוצה עם המסיכה על הפנים
אותה מסיכה היא איתי שנים לפעמים היא על הפנים שלי ולפעמים אני
סוחבת אותה איתי בתיק
לכל מקרה שאם אני אצטרך להחביא את עצמי בתוכה.
אבל רק לכל מקרה כי אותי העולם הזה לא מנצח בכזו קלות אז רק
לכל מקרה אני סוחבת אותה איתי
היא חברה טובה ממש כמו בת לוויה שמלווה אותי עוד משחר ילדותי
בכל חרא שעברתי היא ידעה
מתי לעטוף את פני כדי שהם לא יראו שאני פגועה או שרע לי
בגללם.
והיא כל הזמן לוחשת לי בשקט באוזן אני ואת ביחד עד הסוף כי
אותנו אף אחד לא ינצח.
אז אני אומרת וואלה איזו יופי אני לא לבד כי יש לי את המסיכה.
ובזכותה אני קמה כל בוקר
ורק בגללה אני עומדת מול המראה מנסה לכבוש את הרגשות שלי
ומנסה בצורה כלשהי לקבל את הדמות במראה למרות שאני ממש שונאת
אותה
אז אני חוזרת ומשננת שוב ושוב כדי שהמסיכה תשמע אותי. "אני
חזקה אותי אף אחד לא ישבור"
אבל בעצם אולי כבר מזמן העולם הזה ניצח אותי.. אולי אני פשוט
נלחמת פה מלחמה אבודה
ושוב בשקט שהאנשים ברחוב לא ישמעו אותי ויחשבו שאני מטורפת.
"אותי היקום לא ינצח העולם הזה קטן עלי אני חזקה הכי חזקה"
לפעמים אני חושבת אם אני צריכה להודות להורים שלי על זה שהם
הביאו אותי לעולם המופלא הזה...
תודה באמת על שהראתם לי כמה יפה העולם האכזר הזה..
הוא יודע איך להרוג אותי בשקט  כמו רעל טוב הוא לא הורג מבחוץ
אלא לאט הוא מחלחל לתוך עמקי נשמתי והורג אותי לאט ביסורים .
שחלילה לשניה  לא אפסיק לחוש את כאבי הדורות  ועם הזמן הכאב
מתגבר ואת מבינה שאין מנוס את כאן כדי לשלם מחיר על כל חטאי
העבר...
הרעל הזה נמצא בתוכי עכשיו זה ברור מפה אני לא יכולה לברוח
אני והוא  קשורים לעד .
המסיכה שלי איננה היא הלכה יחד עם כל הטוב שהיה לי פעם הרעל
חיסל הכל.
אתם רואים? בטח שלא!
אבל הוא בתוכי אני מרגישה אותו בכל פיסה בגופי בעור בשיערות
ובעצמותיי זה רעל חזק יחיד במינו הרעל שלי הרעל פרטי שלי..
עכשיו אני מבינה אתה לא צריך להסביר לי נסיך חלומותיי תישאר
יפה שקט כמו שאתה ברגע המדהים הזה. תעמוד ואל תזוז תשיאר בבקשה
למעני מושלם כמו שאתה עכשיו
עכשיו אין צורך במילים הכל התבהר עכשיו הכל מובן לי למה אתה
לא מגיע אלי...
אני עכשיו מבינה למה אני לא מסוגלת לראות אותך...
אני מנסה אבל לא מצליחה לחוש את המגע שלך...
אתה שונה מכל האחרים אתה כן רואה את הרעל שבי. אתה מרגיש אותו
חש בו מבעבע בתוכי מנסה להגיע אלייך איכשהו
אל תדאג אני לעולם לא אפגע בך לעולם לא אתן  לו לפגוע בך או
להתקרב אלייך
לכן אני מבקשת ממך הישאר שם הרחק ממני רחוק כמה שתוכל תברח
לצד השני של היקום..
אני לעולם לא אתן לו לפגוע בך.. אני מקריבה את עצמי למענך
אז הישאר כמו שאתה יפה ומדהים אל תשתנה לעולם תעמוד שקט עם
עיניים פקוחות
ותנסה להיזכר בי למרות שלא באמת הכרת אותי...
אבל אני מכירה אותך כבר שנים שאני חולמת עליך שתגיע אלי
הרגע בו אמצע אותך וכל שנות חיי סוף סוף יצדיקו את עצמן ואת
עצם קיומי.
אבל כל זה לעולם לא יקרה...אז בעודך בורח ממני מנסה להתחבא
מהרעל הקטלני
בעודך בורח לצד השני של היקום מסור לו ליקום דש ותאמר לו:
"שאני חזקה ושהוא הוא אף פעם לא ישבור אותי.
מצטערת שאיכזבתי שנתתי לו לשבור
איך נתתי לו לרעל להיכנס לתוכי ולהרוג אותי איכזבתי אתכם תמיד
ידעתי שאין הצדקה לקיומי
עכשיו הרעל בתוכי והדקות שלי ספורות ומעטות. הנה הוא בא הסוף
שלי...
זהו סיפור חיי וסוף סוף הגיע העת לחתום הכל ולהגיע למקום שתמיד
רציתי
למקום שנשמתי חיפשה כ"כ הרבה זמן
היא חיפשה משמעות ומטרה ןמצאה את הנחמה לה ייחלה כל כך הרבה.
כי את נסיך חלומותי נשמתי לעולם לא תקבל.. אז היה שלום אהוב
יקר.
ואתה יקום יכול להמשיך להרעיל אחרים כי אותי כבר ניצחת
רק תענה לי על שאלה אחת....
למה את המסיכה שלי גם הרגת למה לקחת אותה ממני
למה לקחת ממני את הדבר הטוב היחיד שהיה תמידי ואיתן בחיי למה?