אני שונאת פרידות.
אז אנחנו עדיין יחד.
אני לא רוצה לפגוע בך, לא רוצה שתכאב, שתכעס, שתבכה, אני שונאת
דמעות. שורפות. רעות. שונאת פרידות.
אני שונאת פרידות.
לפעמים טוב לי איתך ולימדו אותי לראות תמיד את חצי הכוס המלאה,
רק שכחו להסביר מה עושים כשהיא כמעט ריקה, שרק חלקיק ממנה
מלא.
אני שונאת פרידות...
לא רוצה להתמודד עם מילים נכונות ושיחה והאפשרות שאני אפסיד
אותך כאדם, כידיד, אני שונאת להפסיד, אתה יודע כמה שאני שונאת
להפסיד.
אני יודעת שזה קצת נאיבי לחשוב שאני אפגע בך ואחר כך הכל יהיה
בסדר, אבל אני אופטימית אתה יודע.
הבטחתי שאני אפרד ממך לפני שיעלה על דעתי לבגוד...
זה כל כך קרוב...
אוף, אני ממש שונאת פרידות!
אבל הבטחתי, הא?
שונאת הבטחות! שונאת פרידות!
וממתי לעזאזל התחלתי לשנוא?