[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ביום בהיר אחד לאחר שנתיים וחצי ירוקות הובל King Rat, עבדכם
הנאמן, אחר כבוד תחת סורג ובריח למכלאות הדיר הצבאי הסרוח
והמצחין מכולם - כלא 4.

עכשיו תאמרו לעצמכם, אח (אנחה), בטח איזה גו'בניק בכיין שדפק
נפקדות או איזה פסיכופראנורמאלי של אישיות חוצת גבולות שלא עמד
לו לפיתוי המתוק לרסס את סגל מפקדיו.

אז בכיין עוד אתם יכולים לקרוא לי, אבל גו'בניק - בחיים לא!
סמ"ר במיל' King Rat היה (בתקווה לא להיות עוד) לוחם ללא חת
העומד על המשמר יומם וליל (באמת!). ופה ושם גם שכב... לא זאת
בלבד אלא שבנוסף לכל אלו זכיתי בתור קורס צ'ופר מוקדם לצאת
לקורס הדירבוק הידוע לשמצה בתור קורס מ"כים חי"ר, מה שהקנה לי
בעיקר סמ"ר בשנתיים והסמכה שאפילו לנגב איתה את התחת (אם תסלחו
על הביטוי ואתם תסלחו) אי אפשר כי אפילו על תעודות הם התקמצנו.
אך מה אני מתעסק בנושאים ארציים וחסרי חשיבות כמו תעודות, הרי
קיבלתי הסמכה לפקד על לוחמי חי"ר בעיתות שלום ומלחמה (מה
שכנראה לא מצביע על מספיק אחריות אישית להיות מסוגל לפרוק נשק
עצמאית (בניגוד לקציני הקריה)).

אז כמו שאמרתי, בכיין אתם יכולים לקרוא לי אבל ג'ובניק - לעולם
לא! אך חרגתי קצת הרבה מהנושא האמור אז נחזור לענייננו. באותו
יום בהיר (זה שצוין בתחילת דברי), כפי שפורסם בכלי תקשורת
בצורה נרחבת, נלכדתי כאיילה בפנסי לנד רובר (טוב, לא בדיוק
איילה, אני ניסיתי לברוח אבל כבר נגיע לזה) במבצע רחב היקף
וחסר תקדים של ידידי המנאייק הצבאי לישראל.

אין טעם לפרט את מעללי בכלא יתר על המידה, אך החלטתי להביא
בפניכם דיאלוג אשר בין אדם למד"כו (מדריך כלואים, ק"ר):
(אשר לאמינות הדיאלוג אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהכל
אגדה שהייתה באמת אם כי וודאי קיימים שינויים בניסוח מפאת מרחק
הזמן)

... תוך כדי פשפוש בחפצי בבדיקה שלא הברחתי סיגריות או מסטיקים
השם ישמור...
מד"כ: על מה אתה יושב כאן? פתח את התיק ההוא.
מווא: יצאתי עם פליז על א' לאזכרה של סבא שלי וניסיתי לברוח.
מד"כ: אז איך תפסו אותך? (על פניו הבעת סלידה שאומרת: איזה
סמרטוט, איך לא הצלחת לברוח).
היו שם שני סמויים, הם כיתרו אותי כאילו מינימום בן לאדן אמור
להגיע ולא חיילים מסכנים בדרך לבסיס.
מד"כ: כמה קיבלת?
מווא: 35 יום.
מד"כ: 35 יום?! (זעזוע עמוק)
מווא: כן.
מד"כ: טוב. איפה אתה משרת?
מווא: דוכיפת.
מד"כ: איך הייתי רוצה להיות בדוכיפת. לא נותנים לי לצאת מכאן.
(באותו הרגע קלטתי כמה זה הרבה יותר כלא בשבילו מאשר לי, אחרי
הכל הוא בכלא שלוש שנים ועוד מפנטז על דוכיפת. הנה לכם אדם עם
שאיפות).
מווא: לא נורא.










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהלן חבר'ה, מה
שלומכם, שלום,
שלום, מה המצב,
הי, שלום,
טוב לראות את
כולם...





ק. מרכוס, חולם
שהוא בערב במה
ושמישהו מכיר
אותו בכלל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/5/05 13:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קינג ראט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה