והאור נשאר דולק,
מהרחוב הוא נכנס לחדר,
דרך הרווח שבתריס.
עיניה נעוצות במקום אחר.

מישהו יודע מה קורה בפנים?
האם קול שותק לחש לך את הסוד?
מבטה חודר אל תוך עיניך,
אך אתה מעדיף להסיט את ראשך.
פרח אביב נובל בתוך ידיה,
דמעותיה מנסות להחיותו.
ליבה יודע שאין מרפא,
ועיניה ממשיכות לבכות.

קול שממה שורר שם;
חריקת דלת בלתי נראית.
אין פתח למפתח מתאים,
והיא לא בטוחה שלה איכפת.

שמת לב לדממת קול נשימותיה?
ניסית להבין את תפילתה המרחפת?
ליבה יוצא אליך בבקשה חסרת כוונות.
קולך המנחם רק פוגע בחומות עתיקות,
ליבה כבר שמע את כל התקוות;
עיניה ראו אותן עולות ונשברות,
יחד איתן הפרח קמל.
בין אצבעותיה חומקת דמעה.

רוח דוממת נושבת מבחוץ,
מביאה איתה את ריחו של מחר.
עיניה נפקחות מתוך חלום,
מביטות בתמונה מן העבר.

האם הגיע אליך שקט טריקת דלתה?
לבך הבחין בצללית שהושארה לאחר עזיבתה?
יחפה היא ירדה במדרגות שהובילו אל היציאה,
את מבטה האחרון היא ניסתה לשלוח לך.
עיניה היבשות הטביעו בנפשה את הרגע האחרון.
בידה היא עדיין החזיקה את הפרח הכמוש.
עם נשימה עמוקה היא הסתובבה,
וליבה נבל אף הוא עם הדמעה האחרונה שנשארה.