עדי אבני / זכרונות מצהיבים |
והכרים שפה הרטבתי
נשארת גיבוב מילים
בשיר רע שכתבתי
מילים בסך הכל
בלי נפח, בלי צורה
אחרי האכזבות
וכל הטוב/הרע
ומה נותר מכל
אותן שנים של בכי
של עין תחת עין
של להגיש עוד לחי?
שנים מלאות בדידות
מלאות תקווה להרף
יובל של עוורון
נשכח בתוך מחברת
היה לך פעם גוף
בשר, דם ואוויר
היום את זיכרון
מצהיב באיזה שיר
ואת, האמיתית
אם תקראי זאת פעם
תדעי שאת רק שיר
כבר לא חמלה וזעם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|