נטלי נה / Recuerdos |
Y veo en mi alma
Las palabras y las luces del ayer;
Y me llega a helar
La voz de la guitarra
Que llora a lo lejos
Tu ser.
Y cuando se apagan las luces del día
Yo me entrego
A la luna traicionera
Y lloro mis recuerdos
A su aura
Que poco a poco se debilita.
Y de tu sendero a la luna
Voy huyendo,
De las palabras y las notas
De tu melodía.
Y no me rindo aunque toque
Tu guitarra su llanto a la pena
Que te acompaña.
(Natalie Najshomov, Febrero de 2005)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|