אמירה

במה אדם מאופיין?
בהרגליו
שאין בכוחו להשתחרר מהם.

בחלומותיו בהקיץ
בין סדינים קרירים
או רטובים מזיעתו.

בתשוקותיו פרי דמיונו
בין ווילונות תחרה נעים.

בחיוכו בעיניו
למראה פרח מקרי
בצידי המדרכה.

ואולי בצחוקו
בשעה שקולו מתחרה
עם פכפוך פלג צונן.

בבחירתו החופשית בבדידותו
אשר שלוותו מעוגנת בו.

באהבתו חסרת הרסן
אל ציפור קטנה ומגוחכת
למראה קריאתה הרמה אל זוגתה.


אני מתמלאת אושר כל ערב, נכון יותר לומר
עם קץ הלילה
בשעה שאני מיישרת את הסדין
על מיטתי הרחבה.
אני מתמלאת סיפוק רווי חדווה
למראה גודלו הזוגי
שמצפה לגופי היחיד
שאתרווח עליו ואכבוש את כל רוחבו
כי את אורכו ודאי לא אוכל.

האם יעלה בדעתו איש - שמעשה כה טריוויאלי
יהיה ברשימת רגעי האושר
של בן-אדם.
מיטה גדולה - סדין דהוי - ומרחב.

מה מאפיין אדם?
אהבותיו הפעוטות בתוך 'הקולוסל'
שיר ללא חרוז
בלא מקצב
באין צמצום
רק מילים - ומחשבה.