רגעים של הבנה אוחזים בי
יוצרים עולם צלול, של מי מעיין טהורים
את התחתית אני רואה, ואת השמש מעל
את אבני האגם החלקלקות, המטעות, המאיימות להפיל
ריחוף קל ברגעי תבונה
העולם מתחתיי ואני נקודת אור קטנה, פצפונת
ואני פרח קטן הנושק לעלים נושאי הטל
ואני שיר קצר על אהבה ועל ימים של פעם
והכל צלול, כמו אחרי גשם ראשון
כמו דמעה הזולגת על לחייה
כמו הכחול הזה שבעינייה
צלול... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.