ש. גיא / ניחוחות של אביב |
מביטים פנימה, כילדים מול חלון ראווה
משתוקקים להכנס, לפזר שמחתם בחלל חדרי.
ניחוחות אביב נענים לקראתינו,
לפזר את הקור, תחת שמי ערב
שראו זריחות ושקיעות
מלחמות ורחצות ליליות במימיו הכחולים של הים
והכל איטי, כאילו נע כנגד מחוגי השעון
המאיימים לבואו של החורף, הצועד לקראת ביתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|