שומע את התקליט שהציל אותי
מכאוס מוחלט, מטירוף מערכות
שומע את התקליט שהחזיר לי חלק מהכוחות
להמשיך לחיות
להמשיך לחיות
שומע את התקליט שמזכיר לי נשכחות
ימים ללא ימים ולילות ללא לילות
את אותו התקליט שעזר לי לנחות
אני מתחיל לזרום בזמן עבר
חוזר לאותו שבוע מוזר
לאותו נהר שחור ואכזר
אל אותם הצלילים המוכרים
מצילות מתנפצות לתוך תופים
אצבעות מחליקות על שישה מיתרים
מפרש מחדש את אותן המילים
חושב אולי הכל נשאר כמו באותם ימים
איך שהייתי תמים, כל כך תמים
ואותם הקולות מתעוררים וקמים
מגיעים וצפים
לרגע לא מרפים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.