כמו צמח שנבט וגווע,
כמו גפרור שניצת וכבה,
כמו גל שנוצר בלב ים ונשבר אל צוקים,
כך מחשבותיי:
עולות מאי שם, מסתחררות במחול,
נושקות זו לזו, מתחברות, משתלבות, מתמזגות,
ואז (בלי שום סיבה) - מתפוגגות.
ורק הטעם המר בפה
מזכיר את הניסיון והכישלון,
ואת העובדה הפשוטה שאבד הרעיון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.