|
ספינות לבנות מגיעות אל החוף
ונושאות בחובן מלאכים בשחורים
המתאבלים כבר מזמן על עולם שאבד.
האופק נמוג במעלה של עשן
ורק רחל מבכה את גורל העולם,
מתרפסת לרגלי האל שאיננו עוד.
אנשי מצדה עוזבים את נשקם,
נושאים מבטם בתחינה לשמים
אבל כלום לא קורה. |
|
|
אם אתה במשלחת
לקוטב הצפוני,
לא כדאי לך לתת
לכלבים להתחבב
עליך יותר מידי,
ייתכן שבסופו של
דבר תאלץ לאכול
חלק מהם.
כנ"ל בנוגע
לחברי המשלחת.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.