אלי אל / בתולין |
מלטף מסרגותייך
כמשי,
חומק לתוך
תשוקתך
כרגש עמום
לדעת אותך.
רסיסי נשיותך
דובקים בשפתיי
טעם משכר.
ערוות תאוותך
נטרפת
לפלא הבריאה
המוטל על
מיטתך
כחלום נשכח
לא אמיתי.
שולח גופי
למאורותייך
לטעמך...
מבעירך...
באש בתולין
הנאנקת
בזרות של
שנינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|