אני קם בבוקר
שומע חדשות
היה פיגוע
ויש עוד התראות

אבא פוקד
תיזהר שם בחוץ
מסתובבים מטורפים
הכל פרוץ

הייתי בקרבי
הייתי בשטחים
זה מערב פרוע
בכל הכיוונים

כולם זורקים זין
לאפ'חד לא איכפת
וראש המטה
הוא ראש לאנטיפת

כמו בציור של אשר
אין כאן היגיון
להקטין ת'ראש הכי הרבה
זה הרעיון

אם לא תחשוב
לא תתפוצץ
אחרי המבול
ומצידי תתפוצץ

מרגיעים את הציבור
עם מאבטחי דמי
ששואלים אם יש נשק
לא יודע בשביל מי

כמו שאמרו לפני
חכמים וגדולים
הציבור מטומטם
והציבור ישלם
והגופות רק ימשיכו
ברחובות להיערם

למעשה הציבור לא ממש מטומטם
רק עייף ותשוש ובעיקר אדיש
לשגרה שוחקת של קורבנות העם
ולפוליטיקאים מושחתים שרק רוצים בקשיש

אבל לעולם לא המצב
לאורך זמן נוצץ
סופה של כל בועה להתפוצץ
וכמו באותו חורף
של שנת 73'
זה רק עניין של זמן
עד שהאשליה תתנפץ

אבל מי אני שאדבר
אחרי ככלות הכל אני לא אחר
גם לי עוברת בראש המחשבה לוותר
הרבה יותר קל לשבת בבית ולקטר

אבל בפעם האחרונה
שנרדמנו על המשמר
שלחו שישה מיליון
למשרפות כמו בקר