|
אף אחד כבר לא יזכור
הלילה
שהשמש לא זרחה פה
כבר מזמן
וכמה שחיים יותר
חיים פחות נכון
נאבדים בזמן
אף אחד כבר לא ישכח הלילה
להדליק קצת אור
כי הכל שחור
וקר כאן נורא
בלחיצת כפתור, נחזור אחורה
ונגלה
שהסוף הזה מזכיר קצת התחלה
גם אם אני כאן
זה לא בטוח שאני נמצא
וגם כשסוגר ת'דלת
זה לא אומר שאנ'לא
רוצה אותך חזרה
נושם עמוק...
ונרגע
אף אחד כבר לא ישמע
הלילה
כוכבים נופלים שמתנפצים
אל רקיע ורוד
ואם תחליט נכון
אז הרוח הזאת
תיקח גם אותך
נשבור ביחד את כל
שיאי התעופה
גם אם אני כאן
זה לא בטוח שאני נמצא
וגם שסוגר ת'דלת
זה לא אומר שאנ'לא
רוצה אותך
ואם לא היה בסדר
זה לא אומר שאפשר
להתחיל מהתחלה
גם אם תברחי, עדיין
אחכה לך עד
שתשובי
עד שארגע |
|
|
אמש התקלקל לי
הקוטג' במקרר.
בצר לי פניתי אל
אשתו של ידידי
ורעי המלומד
אמנון ז'קונט,
למען תעוץ לי
עצה.
העיפה ורדה מבט
אחד באותו קוטג'
וצווחה:
תזרקי אותו!!
אני, שמחתי על
העצה הנבונה.
אבל אמנון אמר
שהיא פשוט לא
יודעת להגיד
משהו אחר.
אפרוח ורוד,
תזרקו אותו כבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.