כבר 4 שנים שאני ככה.
תלויה על בלימה.
בלי רצון אמיתי לחיות
בלי אהבה.
זה קורע אותי מבפנים
לראות אנשים מאוהבים ברחוב.
רואים לפי העיניים.
ואני
בכל פעם שבן עובר לידי
אני מסתכלת לכיוון השני.
רוצה לאהוב ולהאהב
אבל פוחדת להיפגע.
אני שונאת את זה.
הלוואי שהייתי מלאת ביטחון
אבל אני לא.
ואני משלמת על כך מחיר כבד-חיי בדידות.
אנשים אומרים לי לתת לזה זמן.
אני חושבת ש-4 שנים זה מספיק
ואתם? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.