אז היא עדיין אוהבת אותו,
זה טוב,
זה טוב מאוד אז למה זה גורם לי לבכות?
למה זה גורם לי דקירה קטנה בלב כשאני חושבת עליהם ביחד?
זה עושה אותי בנאדם רע כשאני חושבת על זה ומקווה שהוא היה איתי
ולא איתה?
מצד שני אם הוא לא היה איתה לא הייתי פוגשת אותו אף פעם.
אז אני צריכה לשמוח שהוא פגש אותה אבל אני לא.
יש בליבי כל כך הרבה סתירות.
אני חושבת שאני,
מרגישה כלפיו משהו.
אבל אני לא יכולה לעשות לה את זה.
למרות שהיא אמרה שזה בסדר אני,
יודעת שזה לא.
אז מה נותר עכשיו לעשות?
אז היא עדיין אוהבת אותו,
זה טוב,
זה טוב מאוד אז למה זה גורם לי לבכות?