ריני קץ / מדינה בכותונת |
חם.
17 שנה אחרי היא צצה,
קוץ בשדה פרגים.
קיץ.
שמיים של תכלת
עננים שטים
ירוק של דשא
מלנכוליות על השכונה יורדת
ליל שבת
אמא מקדשת.
הרגשה אוורירית של אביב
זחלים שמנים ושעירים,
ילדים רצים בדשא,
פיגועים פיגועים.
17 שנה אחרי
קיץ בודד
בלי שמש בכלל.
מארבים בעזה.
בקיץ,
המחבלים ליד הבית,
ודגל ישראל מורד
עקום.
דם על השמש.
דם על הידיים שלנו.
מדינה בשפל, אין אות משמים,
רק קלון. קלון.
17 שנה חיים בצל הפחד,
מטוסים פצצות,
טילים בשדרות.
מדינה במצור.
אוויר שחור
מחנק למכירה.
והקיץ חם ומהביל
מעיק משהו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|