פעם לפני הרבה שנים חיה לה דרקונית.
הדרקונית הייתה מפחידה וגדולה והיא גרה בהר גבוה מאוד מאוד.
כל האנשים פחדו ממנה.
יום אחד נולדה ילדה למלך ולמלכת מרה, והם קראו לה צ'וצ'י.
כשצ'וצ'י גדלה סיפרו לה על הדרקונית. צ'וצ'י קצת פחדה.
כאשר הגיע יום הולדתה השנים-עשר, היא אמרה שהיא תתפוס את
הדרקונית. אז היא טיפסה על ההר הגבוה, ושמעה בכי עולה מתוך
מערה.  היא נכנסה למערה, וראתה את הדרקונית יושבת ובוכה.
"למה את בוכה?" שאלה צ'וצ'י.
"אין לי חברים וכולם פוחדים ממני," אמרה הדרקונית.
"אני אהיה חברה שלך," אמרה צ'וצ'י, "ואני אגיד לכולם שאין להם
ממה לפחד. איך קוראים לך?"
"נטשה. ולך?"
"לי קוראים צ'וצ'י".
"תודה צ'וצ'י."
פתאום הם שמעו מישהו מתקרב. שתיהן יצאו החוצה, וראו את האחים
של נטשה, וגם הם רצו לבוא עם צ'וצ'י. הם ירדו מהר, וכולם נהיו
החברים של הדרקונית נטשה.