'וואוו'  עיניו מצמצו מהתלהבות ואצלי געשו הכעס וההשתדלות
להירגע: 'אני אהרוג אותה! למה לעזאזל נמוך?! מה, כל-כך קשה
להבין שכמה סנטימטרים הם כן הרי גורל!'.

היא מכרה שאימצה לעצמה שליחות קטלנית לסדר את העולם בזוגות,
מתוך ניסיון, ככה היא אומרת, זהו הפתרון האידאלי להסתדר
בחיים.
יש לו עסק מצליח מאוד והוא מחפש עכשיו להתעסק עם חופה
וקידושין-ככה היא משווקת רווקים שנחלו הצלחה בחייהם הפיננסיים
לרווקות שהיא בטוחה שהן מחפשות מה שהיא כבר מצאה. זה שמודל
הרכב שלי רחוק שנות אור משנות האלפיים ומינימום היא מילה אחת
מצמד מילים אקטואלי שהרשיתי לעצמי להשתכר לא אומר שזוהי מודעת
דרושים: ממנים.
זה לא אומר אוקיי אבל זה נחשב ככה היא יודעת ומשתפת בידע.
זה לא כל מה שעושה לי את זה, ניסיתי לחדד, ומה יש לך עוד עליו
שייתן לי לישון בשקט על המיטה הזוגית לשמוש יחיד שתגשים בצדק
את ייעודה? אה  הוא מה זה לרג' חבל לך על הזמן ונראה מצויין!
נתתי לו את מספר הטלפון שלך, את עוד תזמיני אותי לחתונה, ואת
יודעת שיש לי טעם, אם לא הייתי עם... בטח הייתי הולכת עליו.
עם מסע שיווק שכזה וטעם משותף (בד"כ היא קולטת גברים שווים
ופוגשת בהם יותר מכל רווקה ממוצעת, איך מה ואיפוא זה צריך
לשאול את מרפי - הוא והחוקים שלו) שהתמזג בעבר מסויים.הסתקרנתי
יש להודות רק שהפעם מיזוג זוגיות לא היה פה.
נתת לו את הטלפון?! הרי סיכמנו שקודם מדברים איתי "עליו",והיא
מצידה ידעה לנצל אישור פיקטיבי.

בקדם השופוניזיון היו שיחות שבהן הוא ניחן באינטלגנציה מיוחצנת
משהו שגרמה לי להסמיק בקול, סיכמתי שדיבורים לחוד ופגישה זה
יותר נחוץ. לא! הוא התריס, השיחות ועוד איך נחוצות הן
ה-התרשמות והן האישו משם הכל מתחיל. עוד אחד שדוחף לי מילה
לועזית להרגיש איןאמריקה וזה מעמיד לו אשכרה את האגו או מה שזה
לא יהייה.
לא בא לי להשתתף במכירה הטלפונית הזו שאתה מנסה להוביל, חשבתי
ביני לביני והגבתי ב: וואלה, אני רק צריכה לראות עם מי אני
מדברת אחרת זה הזוי מבחינתי, ומה יישאר לנו לדבר כשניפגש?!
ניסיתי את כוחי בדקלום אחד ממשפטי המחץ-לא היה לי עם מי לדבר!
ובתוכנית הריאליטי הזט נתקפתי בשיחות אל תול הלילה.

אני לא שופטת על פי שיחה ראשונה.

מהפעם הזו למדתי שלהגיע עם הרכב שלך לדייט זהו הפתרון האידאלי
להסתדר בחיים.
אז הגעתי עם הרכב שלי למקום שידע להמליץ עליו בחום, החום שבו
אתה מרגיש בבית (יור פלייס יור גיים) והוא זה שידע להרגיש
חופשי על השולחן לשניים.
המבוכה הזו שבמבט ראשון זה כבר לא נראה (הגובה כן קובע) גרמה
לי לשריין תוכנית הימלטות ללא כל התחשבות שבה אפגין אי הבנה
טוטאלית ביני לבין ה"שדכנית" ואתקיף אותו בזה 'יש נתונים שלא
קיבלתי במדוייק וזה פשוט לא מתאים'.
מה הוא אשם תפס אצלי חזק יותר ואצלו נתפס הבחורה פשוט
מעוניינת.

יש גברים מעניינים, יש גברים שזה זה ויש את אלה שמתאמצים לעשות
את ה-זה, אלה מלאים עד צוואר בכללי זימה וכללי בטיחות בדרך
לכיבוש, מקבלים 'לא' בגמגומו וזה עד שתפסיקי לבלוע הברות
ותודיעי בפה מלא:זה לא אתה זה אני!-פור דה קאט (שימת לב תצביע
על כך שגם לי יש העמדות).
מחמאות עם תיבול בצד של השמצות לשעת הצורך זהו מתכון אופייני
שהם מביאים מהבית ויפזרו בנדיבות אם חטאת ופשעת בכך שלא נענית
למחמאותיו: "את לטעמי, נראית טוב" עם תודה והתחמקות שלפתי שאני
לא פנוייה רגשית ופגישות שכאלה הם ניסיון שנכשל מחדש, עם רמז
שכזה התכבדתי בתיבול הנכסף: "חוסר הנוחות שלך מראה על חוסר
בטחון"- מיד הסכמתי אתו לחלוטין-יש הסכמות מילוט כאלה- יענו מה
שתגיד, רק שתהיינה הסיבות הטובות 'לטוס' משם.
חוסר הנוחות שלי נבע מבעיה אחת פשוטה איך לגמור את זה יפה
כשאין דבר כזה.
כנגד כל הסיכויים זה הקסים אותו כי אחרת איך אסביר את העובדה
שהוא פתח שולחן על דעת יחיד בכל מיני מטעמים לשימוש זוגי.
להשלמת הארוע הספונטני הזה היו חסרים שניים עם משהו בעיניים-מן
קליק מוסכם.
הייתי מברכת בתודה אילו להזמנה הזו נשאלתי להעדפותיי, רק
שהקביעה הנחרצת של הבחור שזו הדרך להתקדם הלאה ערכה את השולחן
בנדיבות ללא טעם.
"תתכבדי" אמר כשמבטו ניסה לחדור עמוק יותר, "אבל לא ביקשתי
וממש לא מתחשק לי", החזרתי, וכל-כך הייתי מרוצה עד כי האמנתי
שהנה מכאן זה תם ונשלם.
יש להם תוכניות מגירה לבחורים שכמותו כי עם מטרה לא מתווכחים.
נשאלתי על ידו על כוונותיי בחיים ולכל כוונה שהצגתי הוא יידע
באגביות כמה הוא יכול להיות לעזר-אחלה אם עושים זאת מאהבה או
לא מנסים בכלל.
סימני עייפות נצנצו לי על הפנים ופיתחתי אותם לממדים כאלה שזה
היה ממש לא נעים. "נזוז?!" שאלתי בעודי אוספת מטלטליי.
וכך ניסיתי לפנות לכיוון רכבי שקרץ לו ממרחקים בברכת "דונט קול
אס..."  וזה כנראה קרץ גם לו כשהוא מתלווה אליי.
"לילה טוב לך" כמעט שאגתי.
"אז מה נהייה בקשר"? הוא שלף משפט התחלה שסימן את הסוף,

"בינינו, זה לא יילך" - ברכתי אותו לשלום.

יש לי פחד גבהים.