שחר גיליס / ריקבון |
ואני מסתכלת במראה,
מסתכלת מסביב,
לראות ששום דבר לא השתנה.
פה עדיין מוטלת אני, כמו גופה.
ופניי מציצות מבין רקבון הביצות שבנפשי.
ועיניי מביעות את השנאה של עצמי את גופי, את עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|