גילי דורן / קמלתי |
כואב לי, אני לא יודעת למה.
אולי כואב לי מידי שכבר אין סיבה ממשית?
אני עייפה.
ולא משנה כמה אני ישנה, זה לא עובר.
ריק לי.
לא משנה כמה אני עסוקה וכמה עבודה ובילויים יש בחיי.
הם כל כך ריקים.
עצוב לי.
כולם הלכו.
לאו דווקא בגלל שהמסיבה שהיא חיי נגמרה.
יותר כי הייתי הבאונסר ולא נתתי לכל כך הרבה להיכנס.
והעפתי כמה עושי צרות ודוממים החוצה.
וחזרתי פנימה כדי לגלות שנותרתי כמעט לבדי.
עכשיו, איך עושים מסיבה עם 3 אנשים?
קמלתי.
כי החכמתי.
כי עצלתי.
כי בגרתי.
קמלתי...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|