אפרת בוטבול / מבט אל תוך עצמי. |
כל העצב הזה בולע את השמחה
את בונה את חייך על יסודות עשויים כאב
מטביעה את עצמך בים עשוי דיכאון
שוב מכאיבה לעצמך
נהנית מההרגשה
שזו את ששולטת בגופך
ולא עוד הוא שלקח את התקווה האחרונה
וכנראה שלעד תישארי דפוקה.
שוב מצאת את עצמך פצועה
או מושפלת שיכורה
עכשיו כואב לך, עכשיו את רגועה
כי הכאב נותן לך להרגיש בחיים
אבל בחיים לא הרגשת יותר בודדה
ושוב בראשך אותה מנטרה חוזרת
חבל שאני לא מתה,
אין דרך אחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|