|
באישון לילה
כשכבר אין מי שיקשיב
לשקט שממשיך לדבר
אני מטה אוזן
לקולות הנובעים בתוכי.
מתמודד עם זכרונות
שממשיכים להקניט
מתעלם מהיותם שתומי עין.
מתבונן בחלומות
שאמנם שוא ידברו
אך אולי רק בשוא אמצא נחמה.
מתיר את הרצונות
שאסרתי באזיקי השגרה
מקוה שבידי המפתח המתאים.
מגביה את רף הצפיות
ומחפש את המקפצה
שתסייע לי לעמוד בהן.
שומע את הלב
שמפציר בי להיות אני
ומתעטף שוב בשתיקה. |
|
|
זהו! נמאס לי!
ברוגז!
לשמואל
איציקוביץ' נמאס
מפורום מפגשים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.