דנה כספי / בית המאפה הפינתי |
גם ברגע זה,
לאן הוא הולך?
הזמן.
נאבד בין הכל.
כמי שהולך ולא שב.
נעלם לעולמי עד.
אם רק היה אפשר למחזר אותו,
זה היה חוסך הרבה-
כך המוות היה פחות קרוב,
פחות מפחיד
אולי לא קיים בכלל?
המוות.
הוא נושף עלינו מאחור,
ממש כמו דלת ללא מעצור,
ברז שאי אפשר לסגור.
מריחים אותו באוויר
כמו שחולפים ליד -
בית המאפה הפינתי של העיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|