דיויד ארונוביץ / הפרי האסור |
עומד מולי כליל השלמות
מחייך את החיוך הכובש
ומלטף.
אני לא יכול עוד לעמוד בזה
המחשבות רצות ומשתוללות כמו הרוח
וליבי כבר מזמן נשבה ברשתך
ואתה אפילו לא שם לב.
ממקום לא ידוע אני שואב את הכוחות האלו
לעמוד מולך כמעט כל יום
לצחוק איתך, להתחבק איתך
ולהרגיש אליך אוקיינוס רגשות
ועוד לא לתת לך לדעת.
אני לא יכול לעמוד בזה עוד
גופך
שפתיך
קשה לי לבכות יותר.
הייתי בורא מחדש את העולם
אבל בלי הפרי האסור בגן העדן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|