אני מתחיל משפט
ואני לא מסיים
מפסיק באמצע עומד
ובורח
אתה לא יכול להגיד הכל
זו המחשבה היחידה
אחרי זה הכל נמחק
וצריך להעמיד פנים
אני הכי מוזר שיש
כי אני רוצה להיות עצמי
ותמיד מבין באיחור
שזה פשוט לא אפשרי
אז סתם צוחקים
כי אין משמעות למילים
ואם תגיד אותן
אנשים מסתכלים
אנשים מסתכלים ודוחים
דוחפים אותך לצדדים
אסור לך להגיד את האמת
האמת שלך
האמת היחידה
אז התחלתי לשקר
להתבלבל, ליפול באמצע משפט
העיקר שכבר לא התייחסו
שיעברו האלה
ואז מחשבה אחרת צצה
מחשבה של צל
תיהיה בצד תצחק
אל תקח עמדה
ואז שוב פעם זה קורה
ושוב הבנת מאוחר מדיי
שדיברת, שאמרת
את מה שלא היית צריך
את האמת שלך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.