"נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת,
במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו..." (מסכת שבת)
וכצאת המלכה
עת שוקעת השמש
אל הצללים,
חוזרת השבת
אל מקור בריתה
ונשמה יתירה
שנתנה בקרבי
שוב נשאת אל על
מתמלא לבי בעצבות.
יודע אני
שלא אוכל להפרד מעליה
סתם כך בחטף,
אלוה אותה
בסעודה של מצוה
וזמירותי יהיו לה
משמר הכבוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.