[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אדומונת יו
/
השקיפות זו את

כמו חיוך חתול צ'שייר את נשארת כך קצובה
מחייכת בשקוף ומנשקת רטובה
ואיזו מן מהות לבשת לך, ולמי את נותנת יד?
כמה אנחנו לבד
כמה אני לבד

על ספסל המזרקה קליפות של תפוזים נותרו
הרוח נענע בענפים, לתבלינים ניחוח שאבד
הארגזים ליד ביתך עדיין מחכים לאריזה
וכולנו לא יכולים
ואני לא יכולה

שוב אני מתגעגעת, לא יודעת בדיוק למה
לעזור לך לבחור ארון?
אולי גלולה של הימלטות?
אחרי מי אנחנו נוהים? מיהו מושא ההיזכרות?
לשכוח זה לא יתרון, לשכוח זה פשוט למות.

וכן, אני עדיין מתגלגלת מצחוק
את שומעת?
השמחה לופתת בגרון
וכן, האנגלית שלי עדיין מחורבנת
ובעברית צחה: את משוגעת!

הרוח אחריך עוד ינשוב זמן רב בתבלינים
חברות היא גם קליפת תפוז נותרת על ספסל
היא מריחה קציצות, עוגת פרות מספר מתכונים
ואיפה את בכלל?

המזרקה מלאה אותך, כמו מים
מזרזפת, השקיפות זו את
וכמה שהסכמת - נתת
וכמה זה היה כמעט







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לבכות זה כמו
לצחוק, רק עם
הרבה יותר
דמעות!






פרופ' ירמיהו בן
יהודה, בבכי
תמרורים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/2/05 21:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדומונת יו

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה