כמו חיוך חתול צ'שייר את נשארת כך קצובה
מחייכת בשקוף ומנשקת רטובה
ואיזו מן מהות לבשת לך, ולמי את נותנת יד?
כמה אנחנו לבד
כמה אני לבד
על ספסל המזרקה קליפות של תפוזים נותרו
הרוח נענע בענפים, לתבלינים ניחוח שאבד
הארגזים ליד ביתך עדיין מחכים לאריזה
וכולנו לא יכולים
ואני לא יכולה
שוב אני מתגעגעת, לא יודעת בדיוק למה
לעזור לך לבחור ארון?
אולי גלולה של הימלטות?
אחרי מי אנחנו נוהים? מיהו מושא ההיזכרות?
לשכוח זה לא יתרון, לשכוח זה פשוט למות.
וכן, אני עדיין מתגלגלת מצחוק
את שומעת?
השמחה לופתת בגרון
וכן, האנגלית שלי עדיין מחורבנת
ובעברית צחה: את משוגעת!
הרוח אחריך עוד ינשוב זמן רב בתבלינים
חברות היא גם קליפת תפוז נותרת על ספסל
היא מריחה קציצות, עוגת פרות מספר מתכונים
ואיפה את בכלל?
המזרקה מלאה אותך, כמו מים
מזרזפת, השקיפות זו את
וכמה שהסכמת - נתת
וכמה זה היה כמעט |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.