טניה רובין / 23.09.02 |
ניצוצות העבר,
לו רק יניחו לי,
לו רק יעלמו,
אהיה אני.
מכאובי ההווה,
לו רק ישקטו למעט,
לו רק יעברו,
אהיה עצמי.
תקוות העתיד,
לו רק יצוצו כבר,
לו רק יופיעו הם בי,
לא אהיה כבר,
אני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|