אני שוכבת בחדר שלי
על המיטה
חושבת עלייך
ועל איך שאת חסרה..
מסתובבת בבית
מחפשת אותך
ואת כבר לא איתי

השיערות שלך שנשרו
עדיין על הבגד שלי
לפוף, שעליו ישנת
יש עדיין את הצורה של הגוף שלך
אבל את כבר לא בו
אפילו קערת האוכל שלך נשארה מלאה
כי תמיד דאגת להדאיג אותי
בכמות שאכלת ושתית

את צריכה להבין
שלא הייתה לי ברירה
הייתי חייבת למסור אותך
שם, בפנסיון, יטפלו בך יותר טוב ממני
יבדוק אותך ויטרינר, יטפל באלרגיה שלך
ושבוע הבא נפגש שוב, במקום שבו עזבתי אותך
במקום שבו ראיתי ונגעתי בך פעם אחרונה
אותו מקום שבו פגעתי באמון שלך בי
ועזבתי אותך
כמו שהבעלים שלך עשו לך
כשמצאתי אותך יושבת במדרכה ברחוב ליד הבית שלי
יושבת, ומחכה שמישהו יבוא
חצי שעה חיכיתי איתך
ואף אחד לא בא

בשבועיים וחצי שהיית איתי
נתת לי להרגיש בעננים
רדפת אחרי לכל מקום
אני הייתי הבטחון שלך
ועכשיו, כבר אין מי שירדוף
ואת, כולך לבדך, מפוחדת

אני רואה את עצמי יוצאת עם הכלב שלי
ועוברת ליד המדרכה שבה מצאתי אותך
אולי תהיי שם שוב? ותמצאי את דרכך אליי?
את בטח שונאת אותי עכשיו
ואני לא יכולה להאשים אותך
בגדתי בך
בגדתי בעצמי
עכשיו כל מה שנותר לי
זה לשכב באותה המיטה
בתנוחת עובר
ולבכות
על החסרון הגדול הזה בבית
שרק אני ארגיש
ולהתגעגע למגע שלך
ולעיניים היפהפיות
אותן עיניים
ששבו את ליבי
אותו הלב,
שעכשיו נשבר לרסיסים
בלעדייך

סליחה, מתוקה
על כל מה שהעברתי אותך
אני יודעת שלא תאמיני לזה
אבל אהבתי אותך יותר מכל
היית לי לחברה נפלאה ומיוחדת
מצאתי בך כל כך הרבה דברים מרתקים
תמיד היית נאמנה והקשבת למה שהיה לי להגיד

סליחה מכל הלב
שנאלצתי לעזוב אותך
אני לעולם לא אהיה שלמה יותר
ותמיד אזכור אותך
תודה על החוויה הנפלאה שהייתה לי איתך
הלוואי והמאמצים שלך ילמדו להעריך
את מה שאני למדתי להוקיר

עכשיו שתינו לבד
עד שבת הבאה, הרחוקה מלכת
ולשבת הזו אחכה יותר מכל
אותה השבת שאעזור לך למצוא בית חם

באהבה חסרת גבולות
אני שולחת לך חיבוק ענקי...
אולי את שמך לא ידעתי ואף פעם לא אדע
אבל את נפשך, הכרתי ככף ידי

ממני,
הבטחון הכוזב שלך.