לפעמים אני לא יכולה לחכות שיתקרר
והאדים מכסים את משקפיי. בו ברגע
אתה יכול להתנדף. אולי תשאיר לי
זיכרון כמו בובה של אווז.
אולי אפילו תרכוש לי אווז אמיתי
שיארח לי חברה ברגעי יאוש.
אני אעדיף אווז בית
ואפילו אלמד אותו לדבר
ואדחוס ללחייו אגוזים.
הוא יהיה קצת עיוור אז אלמד
אותו לעוף רק עד הבית החדש
שלך, לביקור.
אמסור דרכו אהבה בפתקים
ואם הכתב יצא לא ברור
זה כיוון שאיני רואה
לבד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.