במרפסת ביתך מעל קן נמלים, משקיף מלמעלה, ללקט את מזונם הם
באים.
התנועה אינה פוסקת, היא הולכת ומצטופפת. כמו עדר מתנהגים,
להמון נמשכים.
מנסים לספק תאוות מתאוות שונות.
בראשונה את הדאגות באלכוהול משילים. שותים ושותים... יש כאלה
שעד לעירפול חושים.
אם השלב הראשון לא הכריע אותם, ישנם כאלה שהרעב מכרסם בראשם.
כולם משתדלים להרשים את כולם, "השריון שלי הוא הנוצץ בעולם".
אוטו חדש, חגורה מזמש, מכנס פדלפון, חולצה של האלפיון... נו,
זה העליון. כאילו שבראשם נחקק אותו משפט מהסדיר, "שפר הופעתך,
או שתשלם את המחיר". והמחיר כבד הוא, עליך לא יסתכלו. עם
כניסתך לנחיל מבטם מבבואתך יפנו.
כך נכנסת לשלב השלישי לגמרי נחות מחבריך הנמלים. גופך מתוח,
חושיך דרוכים, עיניך תרות אחר הקורבן המתאים. מצאת, ננעלת,
ראשך מתחיל לפנטז: אל מיטתך בלילה נגרר הקורבן העייף. הסרט
מוקרן, רק חסר הריר הנוזל, מאותו הרגע סביבתך תעלם. הנמלים
התאדו, נשארת עם הקורבן. משחקים בעיניים, חושבים על ידיים,
שדיים, שערות נמשכות, שריטות עמוקות. האם הלילה ייגמר בחדר
המיטות? המבטים נמשכים, מתחילה עייפות. נכנס לאזור סתמי, מופעל
מתג ההשתעממות.
לביתך יגרר האגו הסחוט. תיכנס אל החדר, התיישבת אל מול המחשב,
הורדת מכנסיים והתחלת לשפשף.
מסופק חלקית תכנס למיטה. המטרה: אגירת כוחות אל אותו היום
הבא... עליך לטובה.