אני באה הביתה ורוצה לבכות
את כל הדמעות שלי אל סיר המרק.
הזיכרון אומר לי ריח
גרגרים
אבק, עלי עץ לימון שבור ואבא
בגינה, מנסה להחיות.
בחודשים האלה
עלים חומים מכסים את הדשא הקפוא שצמח
עד לגובה מותניים של ילדה בת תשע
והשטיח האדום עליו שפכתי בכל פעם עוד
טיפת דם,
מגולגל במרתף נושם
טחב
צומח אצלנו
מעורבב בשקיות ממתקים ישנות
ובאבק שעל זכוכית הטלוויזיה
ואם אני אחפש טוב אוכל למצוא גם פירורי
לחם שנתתי ליונים בגיל חמשעשרה
רק תשירו לי, הייתי מבקשת תצרחו
עם העורבים שהגיעו רק אז
תכינו לי בוקר
אוויר אפור- כחול שמש
מבעד עמודי חשמל ריקנות
מעבר לעיניים.
ובפה שלי טעם של מרק קר מסיר
שאבא שכח על השיש.
בגינה לימוני ענק מתפוצצים על הדשא.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.