"מה הטעם?", היא אומרת בעצב,
היא מתחילה ללכת ולהתרחק מביתה האהוב.
ברחוב, הרבה אנשים עוברים,
והיא הולכת וחושבת, "מה הטעם?"
פתאום החלה לרוץ,
היא רצה מהר בין העוברים והשבים,
כל כך צפוף אין מקום לזוז.
פתאום,
היא נעמדת,
מוציאה סכין מהכיס,
מסתכלת על השמיים בפעם האחרונה,
בשבילה הזמן עמד מלכת.
תקעה את הסכין בבטנה הרכה,
וצנחה אט אט מטה ונשכבה על הרצפה.
אף אחד לא מסתכל,
דם מתחיל לנזול ממנה,
אף אחד לא בודק אם היא חיה,
לילה עובר,
בבוקר שאחרי אין אף אחד ברחוב,
כבר כמעט צהריים,
כלב עומד ומרחרח את הגופה,
כל כך חסרת אונים,
שוכבת שם.
יום חדש התחיל,
"נו טוב, פחות אחת", אמרה אישה שעברה ברחוב,
והסתכלה על הגופה במבט מזלזל...