נמז גרסון / ריח |
ולשמוע אותך קורא לי,
מתוקה שלי,
או לחזור בצהריים
ולדעת, שעוד מעט
אראה אותך.
רק לשים על הצוואר
את השרשרת,
שנתת לי,
או לסגור את היד
ולהרגיש שהיא נמצאת
בתוך שלך.
רק להביט בחלון
ולדעת שאתה נמצא,
רחוק מכאן,
או להכנס למיטה
ולהבין, שבעצם נשאר
רק הריח שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|