טורו ווטנבה / מחלה |
אל תוך מחלה
ארוכה וזרה ולחה, מחלה של
הנפש החפצה למגע
העולם הגדול הזה, לבכי ארסי בחשיכה. אי
תנועתה של אישה בחלל
מרעיד פעמון בדלת הלב
הפתוח וכוחי אוזל והולך
ונרגע למשב של
רוח על פני מדבריות העבר, אני
נזכר בדבר מה ואחר כך
שוכח. את
מגמיעה אותי
מעט מי מלח ואני מתעורר
אל תוך עינייך הפרושות לרווחה
אל עבר העתיד החבוי בקליפה הקשה
של נשיקה על לחי
לא שלי. ומה שאיתי איננו
איתי.
(לג'איאנה, באהבה חסרת שם)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|