טורו ווטנבה / תעופה |
תמיד הלב הצמא, זה
שאינו רווה ממגע ועיניו
שומעות את הנעשה אי-שם
בעולם שהוא רוח חפצה
וחמה. הימים מתפרקים ומשילים
את הגוף שמעל הקול ואני
מביט בכל
זה ומשתאה. ובכל זאת
משתהה, שהרי
בכל רגע משהו נפתח
ועף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|