להיות
לא בזמנים האלה, בימים
בהם העולם אינו
עוצר ומביט ומשתאה. אני
רואה את הלילות
הבאים כמו עדרים של באפלו זבי חוטם
ושחורים דוהרים
אל עבר חלומותיי בשאננות
של מי שיודע כבר את פשר. ובאין
מגע ובאין מילים, לא נותר אלא
לעמוד אל מול פני האדם ולא
לתת לדמעות לצנוח כאישה
עייפה על כר, לתת לזמנים
לעשות את שלהם. ורק
המחר הממאן להרדם עוד
חולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.