טורו ווטנבה / כל מה ש |
נראה לעין העולם אינו
אלא מה שצומח
פרא במרחבים. איוושת הימים
מתגלגלת במסדרונות
הקיים כאבן מהר
שטיפסתי בו פעם, לפני שזרחה על ליבי
השקיעה האחרונה
בהחלט. כעת הוא עומד על מפתן
עולמי וקורא בקול לא רם: לו ניתן, לו
ניתן היה, אז
אפשר; מה עוד ניתן היה לומר. כאבי ליל אמש
שוכבים במיטתי לצידי ומתהפכים אנה
ואנא ממך, עזבני לנפשי. אין ברצוני
אלא להשקיף על גג העולם
מתחתית באר המים המתוקים ולשמוע
לחישת אוהבים: אנא ממך, אנא
ממך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|