[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בסערת נפשי הנוראה ביותר עודני פיסת עפר ולב של אפר.
מיטב ימיי אינם אלא סופות חול צהבהבות- אפרפרות במדבר שאינו
צמא למים, כי אם לאהבת אם.
אם המילים הן מרכז חיי, אם להן אני עורגת ולשם קיומן חיי, מובן
כי ביכולתן לשברני לרסיסים או לחבקני ולהעניק לי את שנחסך ממני
בראשית ימיי.
הנני מילה בעצמי.
כיאה לאדם, שם אני ותו לא.
ומדוע העפר והאפר?
מהם עליתי... אם הנני מילה- היא שמי- ושמי עלה מבטן האדמה, הרי
שאני עצמי עפר.
כך יאה לנערה אשר שמה שם נערה מתה.
(ובעודי מהרהרת בשמי האהוב, הארור, העזוב, הקסום - נערה אחרת
עולה מן הים כמו נולדה מחדש, וקוראת עצמה בשם שהוא מים;
אדוותיה זועקות לחירות כפי שצחיחותי זועקת לחיבה.)
מדוע עלינו להיקרא בשם? מדוע עלינו לשאת בעול המילה ההיא כל
חיינו, בעל כורחנו? האם מגדיר שמנו אותנו או שמא מגדירים אנו
אותו?
אהבת אימי היא שהעניקה לי את שמי.
אהבת אימי, אם כך, היא שעשתה אותי לעפר...
וידיעה זו אינה מזעזעת את ישותי ואינה מחרידה את היותי.
אותה אהבה, שניתנה תמיד בפירורים, במתי- מעט, אותה אהבה לה
ערגתי ועודני עורגת, ואתה צלקת עמוקה כשאול עצמו, היא- היא
האחראית לעיוות שהוא אני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש למישהו רעיון
לסלוגן ?

אחותי אוהבת
עגבניות שרי


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/3/05 9:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני כריסטיאנה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה