מאייה וייס / נושרת |
כיימי השחורים, המכאיבים.
נמלה קטנה מנסה לסחוב דבר הכבד ממנה,
כשאני מנסה לסחוב את ימיי הקשים בלעדייך.
להבת הנר עוד אוחזת בפיסת שעווה אחרונה,
כשאני אוחזת בכל כוחי ובתקוותי האחרונה שתחזור.
ועוד אדם קופץ מן הקומה האחרונה, נפילה חזיתית לקרקע,
כשם שגאוותי נלקחה ונירמסה.
זעקה נשמעת מפי תינוק המקבל חיים,
כשם שנשמתי זועקת לאבד אותם.
אדם תשוש ומלא קמטים שוכב לו על מיטה,
כשם שגם אני מלהילחם ולהישאר בחיים עייפה..!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|